מאבק אנטי אימפריאליסטי הנו המפתח לשחרור

 

ראיון עם מתאו פוסה

 

ליאון טרוצקי

 

23 בספטמבר 1938

 

פוסה:  מה יכול אתה לומר על המאבק לשחרור של עמי אמריקה הלטינית ולגבי בעיות העתיד? מה דעתך לגבי aprism

 

טרוצקי: אינני בקיא די הצורך בחיי הפרטים באמריקה הלטינית בכדי שארשה לעצמי תשובות קונקרטיות לשאלות אותן הצגת. ברור לי למעלה מכל ספק שהבעיות הפנימיות של הארצות הללו אינן יכולות לבוא על פתרונן בלי מאבק מהפכני סימולטני כנגד האימפריאליזם. הסוכנים של ארה"ב, אנגליה, צרפת (לואיס, ג'והו, טולדנו, הסטליניסטים) מנסים להחליף את המאבק כנגד הפשיזם במאבק נגד האימפריאליזם. הבחנו בנסיונות הנפשעים שלהם בקונגרס האחרון נגד המלחמה והפשיזם. בארצות אמריקה הלטינית סוכני האימפריאליזם ה"דמוקרטי" מסוכנים באופן מיוחד, מאחר ויש להם יותר יכולת לשטות בהמונים מאשר לסוכנים הגלויים של הכנופיות הפשיסטיות.

אני אשתמש בדוגמה הפשוטה והברורה ביותר. בברזיל כיום צומח משטר סמי-פשיסטי שעליו אין המהפכנים יכולים להסתכל אלא בשנאה. הבה נניח, עם זאת, שמחר תכנס אנגליה לעימות צבאי עם ברזיל. אני שואל אותך, לדעתך, באיזה צד של הסכסוך על מעמד הפועלים לתמוך? אני אענה עבור עצמי. באופן אישי – במקרה כזה אני אהיה בצד של ברזיל ה"פשיסטית" כנגד בריטניה הגדולה ה"דמוקרטית". מדוע? מאחר ובסכסוך ביניהן השאלה איננה דמוקרטיה או פשיזם. אם אנגליה תנצח, היא תציב פשיסט אחר בריו דה ז'נירו ותציב כבלים כפולים על ברזיל. אם ברזיל, לעומת זאת, תהיה המנצחת, ייתן הניצחון הזה דחיפה חזקה לכיוון של מודעות לאומית ודמוקרטית דבר שיוביל לסילוק הדיקטטורה של ווארגס. תבוסת אנגליה תתן, באותו זמן, מהלומה לאימפריאליזם הבריטי ותיתן דחיפה לתנועה המהפכנית של הפרולטריון בבריטניה. נכון, יש צורך בראש ריק בכדי להוריד אנטגוניזם עולמי וסכסוך צבאי לרמה של מאבק בין פשיזם ודמוקרטיה. מתחת לכל המסכות עלינו לדעת להבחין בין נצלנים, בעלי עבדים ושודדים!